<h1>שאילתות פרשת ויחי שאילתא ל"ו</h1>
<h2>דף קמז:</h2>
ומנלן דדבורא לא קני [קידושין כ"ו.] דתנן נכסים [שאין] (שיש) להם אחריות אין ניקנין אלא במשיכה בכסף מנלן אמר חזקיה אמר קרא שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים ואימא אע"ג דיהב כספא לא קני עד דכתיב ליה שיטרא מי כתב שדות בכסף ובשטר ובספר יקנו שדות בכסף יקנו כת' אלא בכסף הוא דקני ליה ושטרא ראייה בעלמא הוא [בשטר מנלן אילימא משום דכתיב וכתוב בספר וחתום והעד עדים והאמרת שטר ראיה בעלמא הוא] אלא מהכא ואקח את ספר המקנה ואת החתום והמצוה והחוקים ואת הגלוי בחזקה מנלן דכתיב ושבתם בעריכם אשר תפשתם במה תפשתם בישיבה דבי רבי ישמעאל תנא וירשתם את הארץ וישבתם בם במה ירשתם בישיבה ושאין להם אחריות אין ניקנין אלא במשיכה מנלן דכתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנו מיד עמיתך דבר הנקנה מיד ליד והני מילי בבריא אבל בשכיב מרע [ב"ב קמ"ז:] דברי שכיב מרע ככתובי' וכמסורי' דמו וקנו וכי קני הוא דמית אבל עמד חוזר וכי הדר הוא דכתבתן לכולהו נכסי אבל שייר כל שהוא (לא) מצי הדר דתנן [שם קמ"ו:] שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאחרי' ושייר קרקע כל שהוא מתנתו קיימת ודאי כתבינון לחד והדר כתבינון לאחרינא בתרא קני קמא לא קני כי הא [שם קנ"א.] דאימיה דרמי בר חמא בצפרא כתבתנהו לנכסיה לרמי בר חמא לאורתא כתבתנהו לרב עוקבא בר חמא אזיל רמי בר חמא קמיה דרב ששת אוקמינהו לנכסיה בהדיה אזל רב עוקבא בר חמא קמיה דרב נחמן אוקמיה בנכסיה אזל רב ששת לקמיה דרב נחמן אמר ליה מאי טעמא עבד מר הכי אמר ליה דהא הדרא בה א"ל והא מייתא א"ל הכי אמר שמואל כל שאילו עומד וחוזר חוזר במתנתו. ברם צריך [שם קמ"ח:] אילו שכיב מרע דכתבינהו לכולהו נכסיה לחד והדר כתב מנהון לאחרינא מאי מי אמרינן מדהדר וכתב מנהון לאחרינא ש"מ מן כולהו נכסים הדר ביה או דילמא מאי דהדר הדר ומאי דלא הדר לא הדר ובתרא קאני מאי דאקנייה והנך קני להו קמא ת"ש דתניא [שם] כולן לראשון ומקצתן לשני שני קנה ראשון לא קנה מאי לאו בשמת וש"מ חזרה במקצת הויא חזרה בכולה לא בשעמד הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא מקצתן לראשון וכולן לשני ראשון קנה שני לא קנה אי אמרת בשלמא בשעמד משום הכי ראשון קנה דשייר שני לא קנה דלא שייר אלא אי אמרת כשמת תרוייהו ליקנו א"ל רב יימר לרב אשי וליהוי נמי בשעמד ואי אמרת בשלמא חזרה במקצת הויא חזרה בכולה משום הכי רישא מיהת שני קנה ראשון לא קנה דהא הדר ביה אלא אי אמרת חזרה במקצת לא הויא חזרה בכולה שני נמי לא ליקני [שם] והילכתא חזרה במקצת הויא חזרה בכולה רישא משכחת לה בין בשמת ובין בשעמד סיפא לא משכחת לה אלא בשעמד.
